Nausicaa of The Valley of The Wind

אני אוהב להתחיל ביקורת תמיד בלזיין תמוח ולזרוק לאוויר שמות שאף אחד לא מכיר, אבל לא בטוח שהפעם יצליח לי. הייאו מיאזיקי. נו קדימה, אין מצב שלא שמעתם על הייאו מיאזיקי. הוא אולי במאי האנימה הכי מפורסם בעולם. הוא הבמאי היחיד שסרט שלו זכה באוסקר האמריקאי (המסע המופלא, ביקורת בקרוב). הבנאדם באמת אחראי לכמה מקלאסיקות האנימה הגדולות ביותר של כל הזמנים, ואפילו מחוץ ליפן הסרטים האלה נחשבים אולי לא לקלאסיקות, אבל לפחות לסרטי איכות וחובה.

אישית ראיתי שני סרטים שלו, ואת נאוסיקה ראיתי בעיקר בגלל שלא ידעתי עליו כלום חוץ מהעובדה שהידאקי אננו עשה את הפריצה הגדולה שלו בסרט הזה. ולמרות שאננו הוא בסך הכל אנימטור כאן, ידעתי מראש שאפשר לסמוך על מיאזקי ולקבל חוויה מעולה. ואין מה לעשות, כשאני צודק אני צודק.

העלילה מתרחשת בעולם פנטזיה פוסט אפוקליפטי. לאחר אסון לא ברור רוב העולם הפך לביצות רעילות מלאות בחרקי ענק. האנושות מפוזרת ורוב בני האדם עדיין עסוקים בסכסוכים כאלה ואחרים. לורד יופה (Yupa), הרפתקן והלוחם הטוב ביותר באיזור, בדיוק חוזר ממסע אל עמק הרוח, ספק עיר ספק מדינה קטנה ושקטה, לנוח ולספר על חדשות העולם. אבל אם הכל שקט ורגוע, תהיו בטוחים שהחבר'ה הרעים בדרך. ומהר מאוד מתרסקת ספינה של האימפריה הטרמילאנית בעמק, ספינה שמכילה את הסוד שגרם לעולם להיחרב.

העלילה שמה במרכז את נאוסיקה (Nausicaä), הנסיכה של עמק הרוח, שבמבט ראשון היא סתם היפית בכיינית, אבל כמובן שיש בה הרבה מעבר לזה. לאורך הסרט רבים מנסים למצוא פיתרון לבעית חרקי הענק שמאיימים על האנושות, בעיקר דרכים יצירתיות להשמיד אותם, אבל היא היחידה שמצליחה למצוא פתרונות יעילים, ומעבר לזה, פיתרונות של שלום. מצד שני, היא יודעת להלחם כשצריך, יש לה תפקיד מאוד אקטיבי, והיא מניעה את הסרט. יש גם נסיך ברקע, אבל היא לא צריכה אותו שיציל אותה, ועושה את הדברים בעצמה.

יש אוייבים בסרט, אבל כמו בכל הסרטים של מיאזקי, הם לא סתם מוהאהאהאהאהא אשתלט על העולם אלא דמויות מורכבות יותר מזה, לפחות רובן. יש גם את הפג'יטים, שהם עוד עיר אנושית, שעושים דברים מאוד לא הומנים, פוגעים גם בחרקים וגם בבני אדם, אבל כל זה כדי להגן על עצמם. האווירה בסרט שבאמת מרגישה כמו עולם אחרי אפוקליפסה עוברת בצורה טובה, והניכור שיש מחוץ לעמק הרוח הידידותי גורם לך להבין שדי רע בחוץ, אז עושים מה שצריך כדי לשרוד.

מבחינה טכנית, הסרט נראה נהדר. הוא ישן, אבל הכול מעוצב בפשטות כזו שנעימה לעין, בלי גרנדיוזיות, בין אם זה הדמויות והתלבושות או החרקים. הדמויות מעוצבות כמו באנימות הישנות של ערוץ אחד, מה שמוסיף הרגשה נוסטלגית נעימה לכל העניין. רק הספינות שמופיעות בסרט והערים ההרוסות, וגם האיזור הרעיל, מעוצבים בצורה מאוד מפורטת, ולמרות שהסרט ישן ומרגישים את זה, עדיין מאוד אהבתי את המראה שלו. גם הסאונד ממש מגניב, מוזיקה שמזכירה לי יותר מכל את  Baba O'riley , שבאופן מעניין גם הקונספט של השיר ההוא קשור בצורה כלשהי לעולם פוסט אפוקליפטי, עם סינטיסייזר בהרבה קטעים וגם מוזיקה פילהרמונית מאוד הוליוודית ואפית.

סרטי הנסיכות של דיסני הוא תת ז'אנר בפני עצמו, שיצר המון קלאסיקות אלמוותיות שנחשבות לכאלה בכל העולם. אבל אם בוחנים את הסרטים האלה במבט יותר ביקורתי, הנסיכות המככבות בו מהוות דוגמא רעה מאוד לדמות נשית ראשית, ומעבר לזה מודל גרוע מאוד לחיקוי למיליארדי הילדות המעריצות אותן, כשהן רזות ודקיקות, בעלות אופי שנע בין לא קיים לבין חלש וכנוע, ובעיקר מחכות שהנסיך יציל אותן ולא עושות דבר בעצמן. כך היה עד מאוד לאחרונה לפחות. הייאו מיאזקי, שהסטודיו שלו הוא המקבילה היפנית של דיסני, גם הוא נוהג להציג בפנינו הרבה דמויות נשיות ראשיות, אבל גם כאן כמו בכל היצירות האחרות שלו אפשר לראות דמות נשית חזקה, ששולטת במצב ומניעה את העלילה, במקום שהעלילה תנוע סביבה. כשכל זה מלווה באיכות הפקה ששלושה עשורים לא יכולים להפחית ממנה, אתם יכולים להיות בטוחים שמצפה לכם הרפתקה צבעונית, נעימה לאוזן ולעין, עם מסרים חביבים על אקולוגיה וקבלת האחר. 
 

מדד הראשון מהסוף- 8     

Nausicaä of The Valley of The Wind| הפקת Ghibli|פנטזיה, מד"ב, הרפתקאות, הייאו מיאזקי|סרט של שעה ו57|מרץ 84