Ghost in The Shell

אני עדיין משלים פערים. יש כל כך הרבה מעולם האנימה שעוד לא ראיתי, אז לאט לאט. ובגלל שאני חדש לכל העולם הזה, יוצא לי הרבה פעמים לראות יצירות שנוצרו לפני הרבה זמן, לפעמים אפילו מעל 18 שנים. כמו לדוגמא הסרט Ghost in The Shell.

גם אם אנימה זה לא הקטע שלכם, אני בטוח שאת המטריקס ראיתם. וההשפעה של GITS על הסדרה, החל מהכתוביות הירוקות שיורדות בצורה אנכית על המסך ועד לכבלים שמתתחברים לאנשים לראש. גם הפילוסופיה של המטריקס, שכל מי שלא מבין כלום בפילוסופיה (ובזה אני כולל את עצמי) מוצא אותה מרתקת, היא בסך הכול סוג של הפשטה למה שהולך בGITS. והוואשובסקים הם לא הבמאים היחידים שהושפעו רבות מהסרט הזה.

אבל לפני בלבולי המוח הרגילים שלי, באופן מפתיע, אני אדבר קצת על הסרט!

השנה היא 2029, הדבר שהולך חזק עכשיו זה WIFI ישירות למוח, ככה אפשר לעדכן סטטוסים בפייסבוק בלי טלפון, ואפילו לדבר בלי באמת לפתוח את הפה. מעבר לזה גם פיתוחי הרובוטיקה מאוד התפתחו, והיום כבר אפשר לשים את המוח שלך בגוף בהזמנה אישית. אה, אבל אתה חייב לעבוד באיזור 9 בשביל זה. איזור 9 הם חבורת סייבורגים עם עבר במשטרה או בצבא, שעובדים בשביל ההממשלה כדי לתפוס פושעי סייבר מסוכנים. כן בעתיד להיות האקר חנון זה הרבה יותר מגניב ומסוכן מלהיות ערס, מסתבר.

אנחנו מצטרפים אל איזור 9 בחקירה שלהם ובחיפוש אחר "שליט הבובות", האקר מסוכן שיכול לפרוץ למוחות של אנשים, וברגע שעשה זאת לעשות איתם ככל העולה על רוחו, בין אם זה להשתיל שם זכרונות שיגרמו להם לחשוב שהם משהו שהם לא או אפילו לגרום להם לעשות בשבילו משימות מלוכלכות.

לסרט יש הרבה דמויות משנה, ודמות ראשית אחת, מוטוקו קוסאנגי, המייג'ור (לא יודע למה קוראים לה ככה). חוץ מהמוח וחלק קטן מעמוד השדרה שלה, המייג'ור היא כולה מכונה שנוצרה במיוחד בשביל הצרכים של איזור 9, ובאופן מאוד אנושי במהלך הסרט היא מתחילה לתהות האם היא בכלל אנושית.

מה אנושי ומה לא זו השאלה המרכזית שעולה בסרט. כמובן שהתנאים שבהם הסרט מתקיים הם יותר מתקדמים מאשר התנאים שבהם אנחנו  חיים כיום, אבל יש הרבה דברים שהוא עושה נכון כדי לגרום לי  לתהות בכל זאת. הדוגמא הברורה ביותר היא העניין של מין ומיניות. הדמות הכי מאצ'ואית היא דוקא הדמות של המייג'ור, היא זאת שנלחמת בכל הרעים, היא עושה צרות לבוס,  והיא החזקה מבין הצוות שלה, אבל היא דוקא אישה. ולכל אורך הדרך היא מפקפקת בעובדה שהיא אנושית, לא בטוחה מה נכון ומה לא והדבר היחיד שגורם לה להרגיש אנושית הוא היחס שהיא מקבלת. קצת הפריע לי שהיא מסתובבת כל הסרט ערומה או חצי ערומה בלי סיבה הגיונית, אבל לא יותר מידי.

גם שליט הבובות, שהוא  אמנם האנטגוניסט הראשי של הסרט, הוא דמות מורכבת במיוחד, שמעלה טענות מאוד בעייתיות נגד האויבים שלו בפרט והמין האנושי בכלל.

הסרט הוא סרט טוב בסופו של דבר. הוא מכיל הרבה עומק פילוסופי ופסיכולוגי, האקשן שלו לא מדהים, אבל נחמד בהתחשב בזה שהוא נוצר לפני כמעט שני עשורים. הסאונד דוקא כן מדהים, בקטעים הרגועים של הסרט מוזיקת הינדו כזו ולפעמים גם גיטרה כזאת של מערבונים, ובקטעים היותר פעילים דוקא אין מוזיקה, והרעש היחיד הוא רעש הרובים.  אבל הסרט מאוד קשה לעיכול. צפיתי בו פעמיים ביפנית ופעם אחת באנגלית (לא מומלץ בעליל, דיבוב גרוע כזה לא שמעתי מאז שראיתי את שר הטבעות בדיבוב לרוסית), ועדיין קשה לי להבין את כל מה שקורה בו. הוא אוהב לשאול שאלות, לא להסביר. אני חושב שזו הגדולה של המטריקס, שהוא הצליח להביא רעיונות כאלה מורכבים ולהפוך אותם למספיק פשוטים כדי שיהפכו לבידור להמונים. GITS לא הולך בדרך הזאת, אלא נותן לצופה לעשות את העבודה ולחשוב על הדברים, לענות על השאלות בעצמו.

אבל זה כן מדהים כמה רלוונטי הסרט הזה נשאר אפילו  לאחר כל כך הרבה זמן. העתיד הקודר שהוא מצייר אולי עוד רחוק, אבל  אני מניח שכבר לא כזה רחוק כמו שהוא נראה אי אז בשנות ה90.

                    מדד הראשון מהסוף- 8.5 למיטיבי לכת

Ghost In The Shell| הפקת I.G|סייברפאנק, מדע בדיוני, מיינדפאק, עירום לא רלוונטי|סרט של שעה ו20|נובמבר 95