יום שלישי, 1 באפריל 2014

Devil May Cry

ביקורות הן דבר לא אובייקטיבי מטבען. איך דעה אישית יכולה להיות אובייקטיבית? כל דעה מבוססת בראש ובראשונה על איך שהדבר שאתה מביע עליו דעה גורם לך להרגיש, בתוספת של גורמים חיצוניים. אולי בגלל זה כשאני אגיד שהסרט של פרסי ג'קסון הוא חרא סרט שלא עושה צדק עם הספר, אח שלי שלא קרא את הספר דוקא נהנה מאוד. ואיך כל זה קשור לDevil May Cry?




דנטה, בנו של ספרדה, הציל את העולם פעמים רבות משדים רבים. אבל עושה רושם שימי התהילה שלו תמו. כיום הוא מבלה את עיקר זמנו בעסק העלוב שלו, Devil May Cry, שם הוא עובד כרוצח שדים שכיר מפעם לפעם. כל פרק הוא פוגש איזה איום חדש, עושה קצת חקירה, מוצא את האיום ומחסל אותו. מידי פעם הוא מקבל עזרה מהליידי (LADY), בת אנוש שדרכיהם הצטלבו בעבר, וטריש, שדה שנוצרה בדמות אימא של דנטה כדי להרוג אותו אבל בסוף הפכה לשותפה מזדמנת שלו.
במקביל גם יש איזו עלילה גדולה שמתרחשת ברקע וקשורה בפאטי לואל, ילדה קטנה שאמורה להיות חמודה אבל היא די מעצבנת שרובצת בעסק של דנטה מהפרק הראשון עד סוף הסדרה, אבל למרות שהיא כאילו קשורה לכל השדים שדנטה מחסל כל פרק, הקשר קלוש ומאולץ. בכלל העלילה מאוד וינטג'ית כזאת, מזכירה את הפאוור ריינג'רס, כשכל שבוע יש אוייב חדש שמאיים על העיר וצריך להביס, וזה דוקא מבוצע בצורה טובה, עם מעין תופעה שדנטה חוקר עד לגילוי האשמים והקרב ביניהם. אבל עם כל הכבוד לעלילה, ויש הרבה כבוד, דוקא במקרה הזה היא לא הסיבה שלשמה התכנסנו.


כמו שכבר אמרתי, הסדרה מבוססת על סדרת המשחקים המקורית של Devil May Cry (עלילתית היא מתרחשת בין הראשון לרביעי), וכל הדמויות המשמעותיות ששרדו את המשחקים מופיעות כאן. אבל איפשהו בדרך הן איבדו דבר מאוד חשוב- אופי. דנטה הפך משמוק מדליק שפולט משפטי מחץ בקצב מדהים לגיבור אנימה בטלן טיפוסי, שגם אם אני מתעלם מהחיבה הפתאומית שלו לגלידת תותים, הוא פשוט משעמם, ורק חסר היה לשנות את צבע המעיל המפורסם שלו לאפור כדי להפוך את שינוי התדמית שעשו לו למושלם. טריש וליידי הן טריש וליידי, והן גם ככה לא מקבלות מספיק זמן מסך בשביל לקבל התייחסות הולמת. במקום זה נתקענו עם פאטי המעצבנת שהיא ניסיון להוסיף מעט צבע לאווירה האפלולית, אבל היא עושה את זה באופן מאולץ וחסר חן.
הסדרה הופקה ע"י סטודיו מאדהאוס המעולה, ורואים. האנימציה, למרות שהיא טיפה מערבית, מרשימה בהחלט, אבל הקרבות דוקא מאוד מאכזבים. דנטה משתמש בחרב ואקדחים אבל בד"כ מכה אחת מאחד מהם והוא גומר עניין, וגם אז, אנחנו בד"כ רואים רק את הלפני ואחרי, ולא את המכה עצמה. אני לא יודע למה זה נעשה ככה, אבל אני מצאתי את זה מעצבן בתור אחד שציפה לאקשן מטורף ומופרך בליווי מוזיקת רוקנרול פסיכית. אז מוזיקה יש, אבל האקשן חסר.




בסופו של דבר כמו שכבר אמרתי ביקורת זה עניין סובייקטיבי. במקרה שלי, צפייה בDMC הייתה חוויה מאכזבת במיוחד. הוליווד כבר שנים לוקחת זיכיונות שונים ומשונים, (אפילו מתקן בדיסנילנד!) ועושה מהם סרטים, לפעמים טובים, לפעמים נוראיים. ותעשיית האנימה לא שונה. מהלך שיש בו הרבה כסף. אבל כל פעם שזה יוצא רע, זה כואב בלב למעריצים, וגם הפעם נצבט קצת הלב כשרואים מה נהייה מדנטה החצוף והמופרע. אולי לעשות עוד משחק בDevil May Cry 3 ירגיע קצת את החושים.

מדד הראשון מהסוף-6 Dude, The Show's Over

Devil May Cry| הפקת MadHouse|אקשן, פנטזיה|12 פרקים| יוני עד ספטמבר 2007

אין תגובות: